החלטה בתיק עת"א 57227-05-13

העותר שפוט לשלוש שנים וחודשיים בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רשיון, ללא ביטוח ועבירות נוספות וזאת מיום 18/07/12.

עתירה זו מוגשת כנגד החלטת המשיבים שלא לאפשר לו לצאת לחופשה או להוציאו בליווי לחתונת אחותו העתידה להיערך מחר בעיר שפרעם.

העותר טען בעתירתו כי מדובר בהחלטה לא מידתית ולא סבירה שכן לאורך תקופת מאסר שמר על המשמעת, למעט עבירה משמעתית בימים האחרונים וכי ביציאתו לחתונה לא יהיה משום סכנה לציבור.

המשיבים ביקשו לדחות את העתירה. לטענתם, בעניינו של העותר קיים מידע מודיעיני שעניינו התנהגות שלילית בין כותלי בית הכלא וכן כוונות פגיעה בעותר (המידע הוצג לעיוני בהסכמה).

כן נטען כי העותר עבר עבירת משמעת בחודש מאי, ובעקבותיה נשללו ממנו פרביליגיות.

כן נטען לפי חוות דעת של גורמי הטיפול יציאתו של העותר לחופשה תהיה מסוכנת לציבור בין היתר בשל התמכרותו לאלכוהול שטרם טופלה והתנהגותו האימפולסיבית.

לכתב התשובה צורפו חוות דעת של קצינת האסירים לעניין עבירות המשמעת, עמדת ראש תחום טיפול ושיקום צלמון וכן טופס בדיקת רופא נרקולוג.

שקלתי את טיעוני הצדדים בכובד ראש, וסבורני כי אין מנוס מדחיית העתירה.

נקודת המוצא בבקשות מסוג זה ליציאת אסיר לחופשה מיוחדת לרגל אירוע שמחה של קרוב משפחה ממדרגה ראשונה הינה כי יש לאזן את צורכי הצדדים באופן המקל עם העותר ביחס לחופשות רגילות וזאת נוכח החשיבות שיוחסה להשתתפות אסיר באירועים משפחתיים (בין לשמחה ובין לעצבות) של קרובי משפחתו ממדרגה ראשונה.

בכל מקרה נדרש איזון וכאמור נקודת האיזון עצמה מקלה עם העותר.

במקרה דנן, נוכח הנתונים שפורטו בתשובת המשיבים ואשר גובו גם על ידי דוחות של הגורמים המקצועיים השונים,  לא ניתן להשיג איזון שיאפשר יציאה לחופשה לצורך ההשתתפות בחתונה.

אשר למידע המודיעיני, חלקו אכן מלמד על התנהגות לא תקינה בתוכי הכלא והוא עדכני יותר, אולם דווקא סבורני כי לעניין היציאה לחתונה, מידע זה פחות רלוונטי לענייננו.

המידע מתקופה מוקדמת יותר הוא הרלוונטי יותר לענייננו ועל אף שלא נאמר הדבר מצד המשיבים, הוא נוגע לעניינים של שמירה על כבוד  המשפחה במגזר הערבי ועל רקע זה נוצרו אותן כוונות פגיעה בעותר. לאמור לעיל חשיבות מרבית לענייננו, כאשר מדובר בהשתתפות של העותר בחתונה שיכול ותשמש במה לפגיעת בו על הרקע הנ"ל ויתכן שגם במסגרת זו ובשל הקהל הרב מסביב, תיתכן גם פגיעה באחרים חפים מכל פשע.

לאמור לעיל יש גם להוסיף את החשש מאופיו האימפולסיבי והלא צפוי של העותר נוכח התמכרותו של העותר שלא טופלה, כפי שעולה מדו"ח הנרקולוג אשר צורף לכתב התשובה.

ב"כ העותר טען בפניי כי מדובר בחתונה במגזר המוסלמי שאין נהוג להגיש בה משקאות אלכוהוליים. טענה זו לא שכנעה אותי שכן מי לכף ידנו יתקע כי העותר לא יעזוב את אולם האירועים למקום קרוב לצורך שתיית אלכוהול ויחזור לאולם כשהוא שתוי או ינצל את הדבר לביצוע מעשים מסוכנים אחרים?  כאמור, העותר לא קיבל טיפול בבעיית ההתמכרות שלו לאלכוהול ולא שוכנעתי כי התנאים שהציע ב"כ העותר די בהם כדי לפתור בעיה זו.

אשר על כן ההחלטה שלא להתיר לעותר חופשה היא החלטה סבירה ומידתית בנסיבות הכוללות ואין להתערב בה.

אשר לעתירה החלופית להוצאת העותר בליווי לחתונה, שוכנעתי נוכח המידע המודיעיני וחוות הדעת שצורפה לו כי גם אם ילווה העותר על ידי נציגי שב"ס, לא תפחת המסוכנות ואף יתקיים חשש לפגיעה בצוות הליווי עצמו.

יתכן שראוי היה לשקול מפגש מחוץ למקום אירוע החתונה, עם מספר משתתפים  מצומצם ובו ייפגש העותר עם אחותו וחתנה המיועד לפרק זמן קצר, אולם במסגרת העתירה לא הציע ב"כ העותר מקום ספציפי וממלא, משלא שוכנעתי כי ניתן להתיר לעותר להשתתף בחתונה עצמה, בין במסגרת חופשה ובין על ידי ליווי סוהרי שב"ס, אין דחיפות ליתן סעד בעניין מפגש שכזה היכול להיערך גם במועד אחר. 

כאמור, משלא הוצע מפגש ספציפי מחוץ לאולם האירועים שהיה נבדק בעוד מועד על ידי המשיבים, ולא נטענו טענות ספציפיות לגביו, לא יינתן סעד גם בעניין זה ודין העתירה בכללותה להידחות.